סיום מתוק לשבוע הספר (עם הקדשה)

23.6.21

הסיום המתוק של שבוע הספר - כזה עוד לא היה לי.

במהלך הערב האחרון של שבוע הספר פגשתי בצעירה חביבה ששיתפה אותי כמעט בסוד שכבר זמן רב שאינה מצליחה לקרוא שום ספר. היא בכלל לא התכוונה לרכוש ספרים בשבוע הספר הזה, אבל עדיין לא יכלה לוותר על החוויה.

למען האמת, היו לי כמה קוראים במהלך השנים שכתבו לי שהספרים שלי הוציאו אותם ממשבר קריאה כזה או אחר, גרמו להם להתחבר לז׳אנר המתח הבלשי שלא הכירו קודם לכן או להתחיל לקרוא בכלל. אלה הקוראים שהכי מרגש לפגוש שנה לאחר מכן, כשהסקפטיות והספק מתחלפים בהתלהבות לקראת קריאת הספר הבא.

אותה קוראת, יאירה שמה, הרימה את תעתוע אפל לידיה. היא ממש אהבה את התקציר, אבל עדיין התלבטה אם לקחת הימור.

״עזבי, אני לא רוצה ללחוץ עלייך. תמשיכי להסתובב, ואם אחרי שתבקרי בכל הדוכנים האחרים עדיין תזכרי את תעתוע אפל ותרצי לחזור, הספר יחכה לך וגם בהנחה.״

וכך יאירה הלכה לכיוון הדוכנים העמוסים של ההוצאות הגדולות, ואני ניסיתי שלא לטפח תקוות שווא.

אבל כמו ספר מתח טוב, היה כאן טוויסט בעלילה. כעשר דקות לפני חצות, לפני סיומו הרשמי שבוע הספר 2021, יאירה חזרה.

״אני רוצה את תעתוע אפל,״ אמרה בהחלטיות, ״עם הקדשה.״

פיר? לא היה סיום שיכול היה לחמם את ליבי יותר. סיום מתוק עם תקווה שספרי יצליח להחזיר לבחורה צעירה את חדוות הקריאה. תחזיקו לה אצבעות.